אירופה מעולה לטיולים,פחות למסחר

ירידת מחירי הדירות

ללפי נתוני הלמ"ס האחרונים מחירי הדירות נכנסו לקיפאון ואף להתדרדרות, כשבחודש אפריל-מאי ירדו בכ,0.3%- הירידה החודשית השלישית ברציפות, כשקדמו לה ירידות של 0.2% ו0.1%- בחודשים פברואר-מרץ ומרץ-אפריל. הירידה הזאת נראית די 'תלושה' לאור המשך העליות במחירי המניות והשכירות, כשמדד ת"א 125 המשיך לעלות גם בחודש יולי, ב,1.9%- והשלים עליה של 26.9% מתחילת השנה, ולעומת מחירי השכירות )סעיף הדיור במדד( שהמשיכו גם הם לטפס ביוני ב0.5%- ובסך של 1.7% מתחילת השנה. ירידת מחירי הדירות נראית תלושה מכיוון שהיא כמו המניות והשכירות מתקיימים באותה סביבה כלכלית, שנראית די יציבה: שוק העבודה חזק, עם שיעור אבטלה של 3.1% במאי, סביבת ריבית יציבה )4.5% עם צפי לשתי הפחתות בשנה הקרובה) וסביבת צמיחה שהגיעה ברבעון הראשון ל,3.4%- ולמרות שכנראה נבלמה ברבעון השני (על רקע המלחמה עם איראן) עדיין צפויה לחזור להתרחב ברבעונים הבאים (האוצר צפוי להפחית את תחזית הצמיחה ל2025- מרמה של 4.3% ל3.6%-). למרות כל הטיעונים האלה עדיין נראה שירידת מחירי הדירות היא לא אירוע נקודתי או עיוותי מדידה (מהסוג שראינו לא פעם בעשרים השנה האחרונות), אלא הדבר האמיתי: אינדיקטורים רבים משוק הנדלן נסוגו לאחרונה לאחור, בניהם נפילה חדה של 19.4% בכמות העסקאות שבוצעו בחודש מאי לעומת מאי ,2024 זינוק בנתון היצע הדירות החדשות שלא נמכרו, לרמת שיא של כ80- אלף, ובהתאם זינוק חד בחודשי המכירה הדרושים לניקוי המלאי, מ- 17.5 חודשי מכירה לפני שנה ל30.1- בנתון מאי (כלומר עוד לפני אפילו נזקי המלחמה עם איראן). הפער בין העליות בשוק המניות לבין הירידות במחירי הנדל"ן, למרות שהוא חריג, כן יכול להיות מוסבר באירועי מאקרו נקודתיים בשוק הנדל"ן, כמו הצפת דירות חריגה, הגירה שלילית פתאומית וכדומה, אך אלה היו צריכים תיאורטית להתבטא גם בפגיעה במחירי השכירות. פער בין מחירי השכירות למחירי הדירות אפשר גם להסביר, בד"כ באמצעות הריבית, אך זה כאמור לא המצב כשהריבית די יציבה. הסבר נפוץ אחר לתופעה כזאת הוא עיכוב בעדכון מחירי השכירות, שנפוץ לאור הדינאמיקה של שוק השכירות, בו הסכמים מעודכנים אחת לתקופה עם פתיחה מחודשת של הסכמים.
אלא שגם הסבר זה לא מסתדר כיום עם הנתונים, כיוון שהלמ"ס מתארת המשך עליית מחירי שכירות גם במקרים של שוכרים חדשים לעומת שוכרים חדשים בחודשים הקודמים (כלומר לא עדכון חוזים לשוכרים קיימים). לכן, נראה שאין ברירה אלא לפנות רק על הסבר אחד נוסף: המשקיעים צופים שמחירי השכירות הולכים להיבלם, אולי אפילו לירידה. הערכה כזאת מתכתבת גם עם הצפת המלאי, עם הביקוש הזמני של מפונים לשכירות (שצפוי כנראה להיעלם), ואולי גם ציפיות להאצה בהגירה השלילית מישראל. היא גם מתכתבת עם הציפיות הרחבות בהתקררות האינפלציה בישראל בשנים הקרובות אל מתחת ל,2.0%- תופעה שתהיה כמעט בלתי אפשרית ללא הנחת התקררות בשכר הדירה (לאור משקלו הגדול של הסעיף במדד). התפתחות כזאת, ככל ואכן תתרחש, תדחוף את בנק ישראל להפחתת ריבית מהירה יותר, ובמיוחד אם במקביל ימשיכו להתקיים התופעות של התחזקות השקל, שנראית סבירה על רקע המשך העודף בחשבון השוטף מישראל. למרות הדה-לגיטימציה לישראל ה"כסף מדבר" בחודש יולי האחרון פורסם כי יצוא הסחורות מישראל נפגע קשה, כשנפל בחודשיים אפריל-יוני (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים) בקצב שנתי של 19.4% (על פי נתוני המגמה) ובהמשך לירידה של 16.7% בחישוב שנתי, בחודשים ינואר- מרץ. האם זאת העדות לפגיעה כתוצאה מקריסת התמיכה הבינלאומית בישראל? האם זאת תוצאה של הדרת מוצרים ישראלים מהסופרמרקטים באירופה, מתערוכת הנשק בפריז, מפסטיבל הטומורולנד בבלגיה, מחסימת האונייה של מנו-ספנות ברודוס, מיציאת קרן ההשקעות של קווייבק מישראל? לא! יצוא הסחורות מישראל ברובו לא שקוף לצרכן הפרו-פלסטיני וכולל בעיקר רכיבי אלקטרוניקה, כמו פרוסות שבבים ומוצרי תקשורת, שמוטמעים בתוך מוצרים מוגמרים שהם רוכשים מחברות בינלאומיות, מוצרי כימיה ותרופות, שגם כן ברובם נמכרים תחת מותגים סופיים אחרים, יהלומים שעוברים דרך ישראל ולא ממותגים כישראלים, מוצרי אנרגיה כמו גז שעובר למצרים ועוד. למעשה קשה לחשוב על סחורות ישראליות ממותגות שמתנגדי ישראל באמת יכולים להחרים. הירידה הזאת ביצוא קשורה כנראה ברובה לתופעה כלל.